הפועל כנרת - מועדון הספורט המקומי, המתמחה לאורך שנים בענפי הכדור רגל והכדור סל. ידוע
ביותר בגלל נבחרות הוותיקים, אך בעיקר בזכות האוהדים האקטיווים, שלא פעם לוקחים חלק פעיל
בהתרחשויות על המגרש.

פורד קנדה - משאית שנקנתה מעודפי הצבא הבריטי. שימשה במשך שנים את ענף המדגה
להוצאת דגים למיכל שהותקן עליה. אופיינה בהגה בצד ימין, ומורשת רבת שנים.
לצערינו, לא נמצאה תמונה של המשאית המקורית, אך היא נראתה בערך כך:

פחנק - לעבוד עם טוריה צריך ? גם בחורף ? ואז מתאסף בוץ, ואיך מנקים ? בעזרת הפחנק כמובן !
פיתוח כנרתי שימושי מאין כמוהו שהיה תלוי על החגורה מאחור, חתיכת פח מכופפת עם עיגול לתליה.
פחנק: פח ניקוי.

פֵּיֵיצְ'קַה - מה עושים כשעולה החום, כשיש סקרלטינה מגרדת, או שסתם נפצעים?
לכל פצע ודווי נמצא מזור בקופסת העץ שהייתה תלוייה בכל בית ילדים, ובכל בית.
הדלתות עם חלונות זכוכית ומגן דוד אדום מצוייר עליהם, ומתחתן שתי מגירות, ועוד מדף
טיפולים נשלף. חובה בכל בית!

פייקל'ה - בהווי כנרת נקשרו לשמו כמה מושגים, כמו למשל כלבי הבוקסר - שד, רע וכספית,
הצלם (ב- ה' הידיעה) הבלתי רשמי של כנרת, המקלחת של פייקל'ה וכ"ו.
זכור גם כנהג של "הטנדר" - מעין גירסה מוקדמת של הבדפורד.

פינת הזיכרון - היא הפינה ממזרח לבריכה שליד הבית האמצעי, לזכר חללי כנרת במערכות
ישראל. בפינה הדרום מזרחית הוצב סלע בזלת ענק שניקרא בעבר "אבן השודדים".

פינת הנוער - עם התמסדות הטיפול בחברות הנוער, עלה הצורך להקים מבנים מיוחדים לשם כך.
בדרום הקיבוץ, מערבית לפרדס הקלמנטינות, נבנו שלושה מבנים, ששניים מהם היו חדרים למגורים,
ובית מרכזי ששימש ככיתת לימוד, ומשרד. לימים התווסף מבנה נוסף קטן, שהיה מחסן כביסה.
החברה האחרונה שזכתה לעשות שימוש באותם בתים, היתה "חברת ירדן" בסוף שנות השבעים,
שהמדריך היה שמוליק חדש, והמטפלת בבה שור.
לאחר מכן הוסבו החדרים למגורים למתנדבים, והכיתה לבר שדה הצייד, לצעירי הקיבוץ אחר
מתנדבות. בשנות התשעים, עם מיעוט המתנדבים, הפכה הפינה לאולפן לעברית בפיקודו של
דוד דסה, ולאחר מכן, עברה שיפוץ יסודי והתאמה למגורי סטודנטים מהמכללה האיזורית.

הפיקוס הבנגאלי - "ילדים - רוצו וחכו ליד הפיקוס הבנגאלי". דורות של גנים גדלו על משפט חינוכי זה.
שחקן ראשי - עץ פיקוס מול הכתה הכוללת, ניצבים - דרדקים קשי חינוך. מוטיבים חינוכיים - לרוץ
(ספורט), לחכות (סבלנות), ליד (במרחב), פיקוס (טבע), בנגאלי (ידיעת העולם).

פיר פוס - מתקן הרמה בעל ארבע רגליים. שימש במסגרייה ובמוסך להרמת דברים כבדים.

פליטופקה - תת מקלע ביתי נגד יתושים. צינור עם בוכנה, בצידו האחד, ידית עץ לפימפום,
ובקצהו השני פייה קטנה.
בתחתיתו מיכל אותו היו ממלאים בפליט, ומסתערים בנחישות על גדודי היתושים, ומפזרים עננת פליט.
כעבור כחצי שעה, כאשר מתעוררים מהעילפון שנגרם מענן הפליט, נוכחים שהכל נשאר במקומו,
כולל גדוד היתושים! פעם בשלושה פימפומים הייתה נסתמת הפיה, ואז מחפשים חוט ברזל
דק לפתוח את הסתימה (חוט מהרשת בחלון נמצא מתאים, בלאו הכי היתושים נכנסים הביתה...)

פנטופאלאך - כינוי לכפכפי אצבע. מקור שמו משפת היידיש והיה חלק מעולם המושגים היידישאי
שייבאו איתם הרמת-גנים. נחשבו לפיסגת צו האופנה.

הפעמון - ניצב בחצר ליד סוכת המים הקרים. שימש להשכמה, לארוחות, לאסיפות, לשרפות
ולאירועים מיוחדים.

הפרוז'קטור - ניצב מעל העמדה בגג הבית האמצעי (השובך). נקנה והותקן ע"י
מאיר מלמד , שימש בשנים הראשונות לתצפיות ובעיקר לרושם.

הפרטיזנים - קבוצה שהגיעה לכנרת בתום מלחה"ע השנייה. חברי הקבוצה לחמו ביערות אירופה יחד
עם הפרטיזנים הרוסים.

פריצה לאקונומיה - מבחן בגרות של כל אחד בגיל בית ירח. הבעיה שה"אישור" לבגרותו של הנ"ל היה
תקף לחודש, ואחרי חודש היה צורך לחדש את האישור, ולעבור מבחן חוזר.

פרצי-בה - מחסן החלוקה הראשון שהוקם ע"י פרצי. לימים פותח ע"י בנצ'יק לקניון ענק, ונודע בשמו
"מחסן בנצ'יק".

פרשת השבוע - מקום שבו כתב מרדכי רוטנברג את תאריכי הרבעות הסוסות. "בפרשת שבוע זו וזו
הרבעתי את ..."

פתח את השיבר - מפרי הביטויים של חיים גינזבורסקי. כאשר רוצים לתאר חבר שפתח את פיו
ו"גידף", עליו נאמר ש"פתח את השיבר". ואם מעוניינים להוסיף פרטים על הכמות והאיכות:
"פתח את השיבר הגדול" או "פתח את השיבר הקטן"
"ראית את ... אתמול באסיפה איך הוא פתח את השיבר הגדול?"...