שבוע קטיף - כאשר בית ירח התהדר בתואר "בית ספר תיכון חקלאי", והחקלאות נשאה על כתפנו
(תרתי משמע) היה מקובל להכריז על חופשה של שבוע מהלימודים, שהוקדשה לגיוס לקטיף
אשכוליות, שהיה מתחבר לחופשת סוכות. מבצע זה סיפק לתלמידים החרוצים, תרוץ לחוסר היכולת
להכין שעורים, בגלל השריטות על הידיים.
עם פתיחת בית הספר לכלל האזור, וצמצום ענף הפרדס, נעלמה ונשכחה חופשה מיוחדת זו.

שביל החלב - כשבית התינוקות שכן בבית הדרומי, הוענק שם זה לדרך העולה מחדר האוכל לכיוון אותו
הבית, שבה עברו האמהות לאחר הארוחות שלהן, בדרכן לארוחות שהן יעניקו ...

שבשבת - סמל כנרת, כשבמרכזה השם כנרת, ומחרשה. הייתה ממוקמת מעל השובך
בחצר כנרת, ועם המעבר לגבעה, מוקמה מעל מחסן הזרעים (הדיסקו של היום),
ומשם הועברה לגג בית בן ציון. כעין קמע.

שדרת העלמות - שדרת עצי זית במרכז גן רחל, שניטעה בתחילת המאה ע"י העלמות מחוות מיזלס
מ"חוות העלמות" של חנה מייזל .

השובך - דוגמא למושג שנישאר ורק ניצמד בכל פעם למשהו אחר.
השובך הראשון היה באמצע חצר כנרת. לאחר מכן דבק כינוי זה לעמדת השמירה שעל גג
הבית האמצעי (ולאו דווקא על שום בעלי הכנף שבו). עמדת שמירה זו שימשה כעמדת תצפית,
וחדר קשר.

שולחן המדוכאים – המקומות שמורים לחברים הקבועים, בשתי ארוחות ביום. עד סיום חיתוך הסלט
גומרים לקטול את מה שיש, ומנקודה זו והלאה, מתחילות ההצעות לשיפור, וחוזר חלילה מידי ארוחה,
מידי יום.

שולקה - זה יותר מאיש, זה מוסד. כדי לתמצת בכמה מילים רק נזכיר את הפלחה,
את העמדה בבית האמצעי, את המדורות, וכמובן - את המסיבות, מוסד שממשיך להתקיים שנים אחרי
שהאיש כבר לא איתנו.
אצל הילדים יזכר כ"איש עם הסיגריה". היה יודע "לבלוע" סיגריה שלמה ואחר כך להוציא אותה,
להפוך סיגריה ולהיות לקטר, ועוד טריקים שונים ומשונים.
אבנר ונחיק הטיבו לתאר את האיש בהימנון שנכתב לכבודו, ומושר במסיבות יום ההולדת שלו.

השומירה - סוכה שנבנתה על צמרות עצים, ושמשה למגורי רווקים. שומירות ידועות: של דודקה, ושל
מאיר.

שומר עובד - שומר הלילה שתפקידו היה לעבור עם בוקר אצל החברים שנרשמו על הלוח, ולהעירם
לפי הזמנה. לא אחת, בגלל עומס במשימות, היה מעיר, ומעיר "יש לך עוד רבע שעה לישון" ...
עם סיום המשמרת היה מוביל עם עגלה יחידה את החלב למטבח הילדים.

השיבולים פנימה - קריאה שהיתה נשמעת ע"י זורח, עת הבוצרים בכרם התרכזו בשולי החלקה.
הקריאה יצאה לרכז כוחות בלב החלקה, בין השורות, ובפראפראזה - קוראת לחברים לאחד
כוחות בבית פנימה, למשימה משותפת.
אמירה זו היתה נכונה לאורך כל השנים, בכל המובנים, ועבדה היטב על הכנרתיים לדורותיהם.

שיכוני עולים - שני בתים שניבנו במיוחד לקליטת עולים בשנות החמישים (על זה קיבלו תקציבים!). אך
העולים היחידים ששוכנו שם, היו משפחת זבלוצקי מארגנטינה, וההורים של משפחת קולט שנשארו
להיות הדירים הכי קבועים שם.

שיכון ג' - הדרומי שבין השיכונים "פורצי החומה": א', ב', ג', ד'. נבנה על ערוץ וואדי ולכן עם הזמן קיבל
זווית משונה. התחיל כשיכון וותיקים, עבר למשפחות צעירות, ולבסוף לצעירים.
מיילא, אם השיפוע שנוצר עם השנים היה לכיוון הכניסה, כך שיקל על שטיפת הרצפה, דיינו,
אך מכיוון שהשיפוע היה הפוך (מה שהפך את האירוע הנדיר של שטיפת הריצפה לעסק לא נסבל),
הוחלט להרוס את "מגדל אייפל" המקומי, למגינת ליבם של דורות שחסו בצילו.

שיר הרכילות - "אישה אחת אמרה ...", נכתב ע"י נעמי שמר לכבוד חתונת עדנה ואיתן,
ואומץ בחום במשך שנים רבות אחר כך. כתורה שבע"פ, עברו מדור לדור
מילות השיר על כל בתיו, והכוריאוגרפיה המשכנעת.
ציוד תיקני לשיר: סירי אלומיניום גדולים, מצקות, כפות והרבה זיעה.
(מילות השיר מצורפות לחוברת בחינם, שי למנויינו הוותיקים).

שכונת הכדורגל - השכונה הגדולה בכנרת, נבנתה בתחילת שנות השבעים על שטח
מגרש הכדורגל הישן. בפעם הראשונה שיושמו תפיסות "מודרניות" בבניה הקיבוצית -
אפשרות בחירה מסוימת בעיצוב פנים הבית, מטבח גדול, ובית משותף לארבע משפחות בלבד.

שכונת התאנים - השכונה החדשה שנבנתה על שטח גן הבית, בסמוך לשדרת התאנים, ומכאן
שמה. לימים הורחבה השכונה באותה המתכונת, לתאנים ב' ו-ג', או שכונות האסבסטונים.

שכל גוג - קטע מנאום הטפת מוסר שנשא יהודה יעקב באוזני גוג הפרד, שהיה, אגב, בן זוגו של מגוג.
"שכל גוג ! כבר בשנה שעברה אמרתי לאברהם גולדברג שצריך למכור אותך !"

שלושה דַבּוּרִים = ארטיק - על מזבח הבטחה זו היינו מוכנים להפוך מטרה נעה לכל דבורי האזור,
אויבי כוורות הדבורים, כך שבסופו של דבר, נזכה לארטיק המובטח מידי חיה ישראלי או נגה טמיר.

שלושת הבתים - שלושת הבתים הראשונים שניבנו למגורים על הגבעה. במקור נבנו בשתי
קומות וגג שטוח, ולכל משפחה הוקצב חדרון אחד. על גג הבית האמצעי הייתה בריכת המים, ומעליה,
עמדת השמירה ובראשה הפרוז'קטור. לאחר מלחמת השחרור, עם שיפוץ הבית הצפוני שנפגע,
הוספה לו עוד קומה אחת.

השלישייה - שלושת החלוצים, שהחלו מעשה בראשית, ותקעו יתד באדמות כנרת -
בנציון ישראלי, נח נפטולסקי, מאיר רוטברג.

שני העצים - "שייך מוזריד" מעל מנחמיה. נקרא עדיין כך, למרות שנותר רק עץ אחד בלבד. מטרה
אטרקטיבית לטיולים, למיטבי לכת בלבד ...

שרל'ה - לא הייתה חתונה מושלמת ללא ריקוד השרל'ה, בכראוגרפיה ייחודית, לפי צלילי מנגינה
אשר הופקה והוקלטה בכנרת, ע"י נגני כנרת, וזוגות הרקדנים הוותיקים ייזכרו לטובה בתחפושתם
כדמויות חסידיות.