ג'וני העורב - העורב שאומץ ע"י אבנר הרחול (או להיפך) והיווה מקור שעשוע לחלק מהציבור, והטיל
חיתו על חלק אחר. הדיון בעתידה של חיית מחמד זו, הגיע עד למזכירות, ולאחר שבעה ימים ושבעה
לילות של דיונים, נחרץ דינו של העורב לשבט, ונאלץ הוא לעזוב את הקבוצה, אך לעד הוא יישאר כחלק
מהפולקלור המקומי.

הג'ורג'ים - שם כולל לצוות בדק-הבית, עוד מימי וולפק'ה, מפקד הצוות המיטולוגי.
בדק הבית, היה רק סיפור הכיסוי. למעשה היתה זו יחידת מודיעין לכל דבר ועניין.
הם ידעו טוב יותר מחברי המזכירות, ומהמזכיר, מי עומד להתחתן (ועובר לדירת משפחה), מי עומד
להתגרש (וצריך להכין דירה חלופית), ומי סתם "מקורב לצלחת" ואושר לו החלפת כיור במטבחון...
הצוות ניקרא כך נקרא ע"ש ג'ורג'י, בכיר השיפוצניקים (והיפה שבהם)
אך גם זכורים לטוב אהרון, יצחק הצבעי ו"מוישה גוף יפה"

הגבעה - הכל יחסי בחיים. אותה נקודת ישוב, שהיום נבלעת בנוף הירוק,
הייתה פעם "גבעת עפר עם שמש וקוצים".
לצרכי תיירות בלבד אנו עדיין משמרים את השמש. בדיעבד, אנו מאושרים מהמיקום,
המעניק לנו נוף נהדר, וכושר שמתפתח עם הטיפוס התמידי בעליות ...

גבעת שמונה - חורשת איקליפטוסים, על גבעה מערבית לכנרת, שניטעה לזכר שמונת הנופלים
בתל- חי. היום שם כולל לחלקות המטעים שבאותו האזור.

גדיש - כפר ערבי קטן בהר כנרת, שישב על מעיין נובע כל ימות השנה. לאחרונה, ביוזמת חברי כנרת,
שופץ אתר המעיין, שנקרא היום עין - פוריה, ומשמש כאתר לטיולים, בילוי, ומסיבות מיוחדות.

הגולדה - ספינת הדגל של צי הספינות שלנו. מקורה מאגם החולה המיובש, שם מצאוה חברינו מוטלת
כאבן שאין לה הופכין. כאשר החבר'ה מהעבודות הקבלניות של המחצבה, הקימו את המוצב בחרמון לאחר מלחמת ששת הימים, והיו חוזרים דרך קיבוץ חולתה הביתה, הם הבחינו בספינה ה"מיותרת". במבצע הנדסי מורכב, הועברה לחצר, שופצה, הורכב בה מנוע, ויצאה לשייט.נקראת ע"ש ראש הממשלה באותו הזמן, גולדה מאיר.

גולדמן - המנצח האגדי של תזמורת המנדולינות. היה מגיע כל יום שלישי מגבת באוטובוס ללמד
הרמונייה מה היא.

גזלן - הרבה לפני שמושג זה התפתח למובנו העממי, לתאור מכוניות הגלידה שהסתובבו לאורך
חופי הכנרת, נקרא בשם זה שלמה נאמן, המורה המיתולוגי, על שום שהיה נוהג לגזול את זמן
ההפסקות, וכשההפסקה ה"גזולה" עמדה להסתיים הוא טען שחבל לצאת להפסקה כל כך קצרה
וניתן להמשיך ישירות לשיעור הבא.

גמולים א' - בית התינוקות. בית ארוך קרוב לגני הילדים, שבקצהו הצפוני היה ממוקם חדרון
שומרת הלילה. עדויות אותו החדר על שהתרחש בו, מהווים נושא לספר עב כרס, שמין הסתם עוד
ראוי להכתב בעתיד.

גל הרצל - גל אבנים, שהוקם בהתכנסות של תושבי העמק, בין אוהלו לבית הקברות, לזכרו של הרצל.
מידי שנה היו מתווספות אבניו, עד שהגיע לגודלו הנוכחי.

גמליאל הספר - פעם בשבוע, עולה מהסכר עם מזוודת עץ ירוקה, שבתוכה הג'יפ והטרקטור (שני
מכשירי תלישת השערות) והסוכריות לילדים, ובא לכסח ראשים. הדרך חזרה לסכר הייתה הרבה יותר
קשה בגלל השק עם הפרודוקטים ...

גן בית - לאחר צמצום גן הירק, עדיין נשאר גן הבית, לגידול ירקות לצרכיי המטבח. פרט לגבע ועמוס
עמיחי והירש, היו "מבלים" בערוגותיו ילדי ביה"ס.

גן בנציון – חלקת תמרים אשר ניטעה ממערב לדרך לביתניה ונקראה על שם בנציון ישראלי.

גן זרח - מפעל הנצחה יפה, לאיש שהיה חלק בלתי נפרד מפיתוח הכרם וזניו , מצוי בקצה
וואדי היובל, על שטח חלקת הניסיונות, ומכיל עצי פרי שונים, מכל טוב הארץ.

גן נח - מערבית מהבית האמצעי, הקים נח סטולר פינת חמד של קקטוסים. המקום שימש גם כחדר
חולים לעציצים חולים של החברים.

גן רחל – חלקת תמרים ממערב לבית הקברות שלנו. ניטעה באפיק הישן של הירדן. שם ניטעו
החוטרים הראשונים שהובאו מעירק, ומשם הופצו בכל רחבי הארץ.

גנבתי מגירס - בתחתית ג'ארה מחרס, שהיתה שייכת לסבא גירס, נכתב בגדול "גנבתי מגירס"
על מנת שכאשר אותו גנב פוטנציאלי יניף את הג'ארה לשתות, יתגלה כבל עם ועדה מקור מכורתה
של אותה ג'ארה, והנסיבות שנכפו עליה להתנתק מבעליה.
על כך נאמר: סוף גנב לשתייה.

הגרמב"י - הגאון רבי מאיר בן יהודה, המוציא לאור, המנצח, המפיק של הגדת פסח האגדית של כנרת. במשך שנים חינך לעברית צחה ויפה.