צ

 

צבת בצבת עשוייה - ממשפטיו של בכיר הכורמים, זורח שפלן , ולקוח מהמשנה (מסכת אבות)
כאשר הכוונה ש"אין יש מאין", ושצריך להתחיל מאיפה שהוא.
יש הטועים ומשייכים את המשפט לאמרה נוספת של זורח: "מסמרטוט יוצא סמרטוט".
מי אמר שהכרם לא היווה בית מדרש לכל דבר ועיניין?

הצניחה בהר - לרגל ארועי יום הילד בשנת תשל"ה, הופק מופע צניחה המוני של בני כנרת.
ביום שישי, 18/10/1974, בשעות אחה"צ, עלו כל חברי כנרת לשדה השלף של אלומות, מדרום
לבית חולים פוריה. בשמיים הופיעו שני מטוסי דקוטה, ולאחר שני סיבובים מעל השדה, התחילו
לצנוח מתוכם חברי כנרת בעבר ובהווה, כאשר כל צנחן שיצא מהמטוס, על השדה הוכרז שמו
ובני משפחתו רצו לפגוש אותו.
הצנחנים היו: נחמיה אורגד (גולדברג), יוסי זמוצקי, נח כנרתי, אבשיק טל, יונתן ושאול בוברוב,
יצק ואברמל'ה סטולוביצקי, דובי יוגב, שלמה פורת, רפי שץ, ארנון בן שלום, איל ישראלי, צ'רלי,
צביקה ומאירק'ה מוזס, אקל טבת, ארז מלמד,
ואחרון צנח המשלח מאחד המטוסים - שי סלונימסקי.
במטוס השני שילח אריאל בן ארי, שחזר עם המטוסים למנחת בתל נוף.

הצריף (צריף הילדים) - או בשם חיבה "הצריף". היה מרכז הפעילות הגסטרונומית והחברתית של ילדי
בית הספר. שם זה מצביע יותר מכל על גורלו של מושג, כאשר דבק גם בבניין הבטון שהחליף את
הצריף המקורי. כיום כבר אינו משמש לאכילה, וזמנו מחולק לשימוש בית הספר בימי חול, ובית כנסת
בימי חג ומועד.

צריף שבדי - בסוף מלחמת העולם, הובאו מספר צריפים כאלו והוקמה שכונה לזוגות צעירים בצפון
כנרת, באזור בית ירח של היום. נודעו בזכות השיתוף המוחלט בין השכנים, בעיקר ברמה הווקאלית -
בגלל הקירות הדקים.

הצריף של יצחקי - הצריף הירוק לצד הסכר, אשר נבנה עבור שומר הסכר מיורא. אחריו התגוררו בו
במשך שנים יצחקי ופרידה, ושני ילדיהם יצחק וירדנה. קשרים של שנים נרקמו בניהם ובין הכנרתים,
ובמיוחד עם שולקה. נודע כאתר מסיבות יום ההולדת הראשונות לשולקה.

הצריף של תמרי - כאשר חזרו שלושה בני כנרת ממלחמת לבנון הראשונה, החליטו למצוא מנוח
בפינה מיוחדת שיבנו על ההר מעל הקיבוץ. במו ידיהם בנו צריף לתפארת, וממנו ניתן להשקיף
על כנרת (ועל החיים) מלמעלה. כמה סמלי, שמצריף זה נשאר רק השלד, אך עדיין המקום מהווה
אתר עלייה לרגל, בשביל לזכות בזווית ראייה אחרת על חיי היום יום.
שמו ניתן לו לזכר תוכנית הטלוויזיה המיטולוגית (בשחור לבן)