ל

 

"להסתובב לקיר" - מנוחת צהריים - חובה ! זעטוט שהיה מתקשה להפנים את צו הקבוצה בדרכים
מקובלות, וניסה לפתח שיחה בעת המנוחה עם שכנו לחדר, היה זוכה להערה זו מהמטפלת (שנשמעה
עפ"ר כנזיפה, משום מה)

לזרוק כביסה - מחקרים של שנים גילו, שאין אח ורע להגיון הצרוף במושג זה, בכל רחבי העולם.
יורדים לחצר, כדי לעלות לתאי הכביסה ולזרוק את הכביסה המלוכלכת למטה (לתאים).

ליילנד - משאית אדומה, שהחליפה בחצר את הבדפורד, ושמשה גם לטיולים. זכורה הקריאה
הקצובה "הנה הליילנד, הנה הליילנד" מפי עשרות דרדקים הכמהים לנסיעה קופצנית באוויר הצח
בארגז הליילנד. אותה החליפה הטיולית המיוחסת.

ללכת ליהודה יעקב - כאשר תלמיד בבית הספר נשלח למשימה הזאת, אות הוא, שצוות החינוך הבכיר
אמר נואש, ורק האוויר הפתוח וסבלנותו של יהודה "שָׁקֶט" יוכלו לו (ע"ע משק ילדים).

ללכת לבי"ס דרך המכוורת - הפחד הטמון בזיכרון הקולקטיבי מתקופת הלימודים בבית החינוך,
שחיה ישראלי תתפוס אותך בחדר האוכל, ותבקש שבדרך לבי"ס בדגניה, תיקח דבר מה למכוורת.
(שהייתה, כמובן, בדיוק בכיוון השני)
הביטוי הפך לימים לתיאור של שאיפה למטרה שלא בקו הישר והקצר ביותר, או פשוט "לסנג'ר" מישהו.

לעבוד רצופות - כאשר היה נהוג לעבוד, נהגו לפצל את יום העבודה לשעות הקרירות, כלומר - לעבוד
בבוקר עד הצהריים, בשעות החום של הצהריים ללכת לנוח, ולחזור אחרי החום הגדול.
היו כאלו (ולא תיילנדים) שהיו מסודרים "לעבוד רצופות" מהבוקר עד אחה"צ, כי לא היה ניתן לפצל את
יום עבודתם.

לפי הביצים - למרות שהמונח לקוח מתחום ענף הלול, הוא אומץ על ידי עובדי
המספוא לציון הרגשה וודאית. להלן שתי גרסאות:
1. אהרון בן נתן היה חוזה בחשש: "מחר צריך לקצור אספסת. יהודה ארקינד נוסע לת"א,
מנדליט נוסע לטבריה, יהודה יעקב הולך לישיבה. לפי הביצים אני מרגיש ששוב אשאר לעבוד לבד".
2. לפני הפיכת התחזית למדע, והכנסת מכשור מתקדם, ה"חזאי" דוד רוזנר היה אומר:
"לפי הביצים אני מרגיש שמחר יירד גשם - אין מה לצאת לקצור את השחת לחציר".

לרדת לשער - המבנה הטופוגרפי של כנרת מחייב - אל השער יורדים. ובשער, תמיד תימצא חברה,
כוס קפה, בשר וצ'יפס. חוץ מזה, תדע באותה ההזדמנות, מי בא ומי יוצא. טוב לנדודי שינה.

לשחרר את העצים - קריאת הקרב מפי אליעזר סדן בבוקר של יום קטיף אשכוליות, לקבוצת הקוטפים
שהסתערה על העצים.

לשכב על הפח - מושג המקביל לאמירה "לך תתפגר". לקוח מהנוהג לגרור את הבהמות שהתפגרו-
פרות או סוסים, על פח שטוח שנגרר ע"י שרשרת רתומה לטרקטור (או סוס), אל הואדי שמצפון מערב
לשטח ה"נקודה".